בושה בושה
צפיפות עצם נמוכה - אוסטיאופורוזיס - גם גברים

מחלת האוסטיאופורוזיס -   המכונה גם 'דלדול עצם', הנו מצב פתלוגי בו צפיפות העצם נמוכה, הן באופן מוחלט והן ביחס לנורמה של בני אותו גיל.  זוהי אחת המחלות  בעיקר  של הגיל המבוגר, אשר הסימפוטמים שלה, אינם מורגשים תחילה, ואשר גילוי מוקדם שלה, תוך טיפול לא קשה, מפחיתים את הסיכון לשברים, שיש בהם לא אחת סכנה לחיים ופגיעה של ממש באיכות החיים.

 

ראה:

הבריאות שלי -  ניסיון אישי

 

בשלביה הראשונים ובכלל, אין למחלה או לתופעה, סימפטומים נראים, אך  באמצעות בדיקה פשוטה יחסית, לא פולשנית ולא מכאיבה כלל, ההבחנה שלה קלה.  היה מקובל לחשוב כל השנים, כי מדובר במחלה מגדרית  בעיקר  של נשים, אולם בשנים האחרונות התברר בבירור, כי גם גברים  לוקים במחלה זו, ומעל גיל  65, אחד מכל  ארבע גברים,  יש לו צפיפות עצם נמוכה מתחת לנורמה היחסית לבני גילו ובגיל מעל  75,  היחס של הגברים ושל הנשים הלוקים במחלה, הוא דומה.

 

20.8.13 מה עושים כדי למנוע דלדול עצם. נייר-עמדה של אוניברסיטת הארוורד
בימים אלה התפרסם נייר-עמדה של  מומחי אוניברסיטת הרווארד בארה"ב, אחד המוסדות האקדמאיים הטובים ביותר בעולם, יש להניח ולקוות כי   המחקרים אותם עורכים החוקרים  של אוניברסיטת הארוורד, כמו ניירות-העמדה שהם מפרסמים,  נעשים באופן מקצועי ברמה הגבוהה ביותר, הם אוביקטיביים, בלא כניעה ללחץ או אינטרסים. ראה:

 

 

 

 

אין באמור באתר בושה,  בדף זה או בדפים אחרים, משום  ייעוץ רפואי כלשהו ואין במידע תחליף לביקור אצל רופא. למרות המידע אודות אוסטיאופורזיס,  שקיים במקומות שונים, במידה והתגלה אצלך צפיפות עצם נמוכה,  מומלץ לא להסתפק בביקור אצל רופא המשפחה, שחשיבותו עצומה, אלא גם להגיע אל  רופא אנדוקרינולוג, ורצוי אל אותם רופאים המתמחים בתחום מחלות העצם והמינרלים.

 

אוסטיאופורוזיס - דלדול עצם -  רקע וניסיון אישי

בהתחלה כשלמדתי על  דלדול העצם שלי  (קיום צפיפות עצם נמוכה)  נבהלתי. אז בשנת 1998, לא הכירו  הרופאים הרבה גברים שלקו במחלה. הייתי נחרץ אז לעשות  כל שניתן כדי שהמחלה לא תפגע בי ואכן עלה הדבר בידי ולמען האמת, אפילו  די בקלות.  לאחר בדיקות ארוכות, שכיום אין בהם צורך, אושר לי א ז,   על-ידי משרד הבריאות לקבל  את תרופת הפוסלאן והייתי בין הגברים הראשונים שנטלו תרופה זו, שהייתה מלכתחילה מיועדת לנשים.

 

נוכח זאת, אני  מביא את הדברים  את המידע מתוך  רצון להגביר את מודעות הציבור, למחלה, זאת ניסיון אישי, בו הצלחתי  לא רק לעצור את  המשך תהליך ירידת צפיפות העצם היחסית, אלא לשפר את צפיפות העצם שלי באופן משמעותי,  עד כדי כך,  שבבדיקה האחרונה (5.5.13)  במכון לאנדוקרינולגיה ומחלות  עצם בבית חולים בילינסון, מרכז רבין פ"ת,  נקבע: "תוצאות הבדיקות אינן מעידות על אוסטאופורוזיס".

 

אצלי באופן אישי,  חל שיפור משמעותי במצב צפיפות העצם אולם כנראה שזו אינה הנורמה.  צפיפות עצם נמוכה  התגלתה  אצלי בשנת 1997 ומאז אני במעקב שנתי, תוך שאני ממלא בקפידה את הוראות הרופאה המומחית. ד"ר איריס ורד, אנדוקרינלוגית, בית חולים שיבא.  השיפור אצלי  - המוחלט  T, ובעיקר היחסי - Z, של מצב העצם היה מפתיע, (כך למשל בצוואר ירך שמאל, השיפור צפיפות העצם  בין השנים  1997 לשנת 2013, עלה ב - 26%).   אולם ד'ר איריס ורד 'הרגיעה'  אותי שכן לדבריה, מספר החולים שיש להם שיפור בקנה מדה כזה הוא קטן.

אולם, גם אם תצליחו למנוע את המשך הירידה של צפיפות העצם, עשיתם מעשה גדול לעצמכם, ומכאן, שגילוי מוקדם ככל שאפשר, רצוי....

 

מחלה או תסמונת - צפיפות עצם נמוכה, או בשמה הרפואי -  אוסטיאופורוזיס   (עצם מחוררת), הנה תופעה שכיחה במיוחד לאחר שעוברים את גיל העמידה, בעיקר לנשים, אך לא רק. גם גברים לוקים בה ורובם, אין להם אפילו מושג אודות התופעה.  וטיפול נכון- שאינו קשה ולא מסובך, יכולים לא רק לעצור את הידרדרות העצם, אלא אף לשפר את מצב   העצם באופן משמעותי.  אוסטיאופורוזיס, הנה  מחלה  או מצב רפואי,  הידוע יותר בשם העממי -  בריחת סידן ; הנגרמת  כתוצאה של הידלדלות העצם או  צפיפות עצם נמוכה. המחלה  נעדרת סימפטומים עד שלבים מתקדמים, בהם הנזק לגוף רב, העצם שברירית והסיכון להיפגע משברים גדל  באופן משמעותי, בעיקר בגיל המבוגר.

 

אין צורך להבין את התהליכים הביולוגיים המתרחשים בגופנו או להתעמק ברזי הגוף המשתנה ככל שעולה הגיל, כדי לדעת עובדה פשוטה, כי אצל רבים מאתנו, נשים וגם גברים,  ירידה בצפיפות העצם,  הנה תהליך טבעי, שאצל חלקנו, מתרחש באופן מואץ ומסוכן.  יש לדעת, כי צפיפות עצם נמוכה, מגדילה את הסיכון לשברים, בכלל ובאזור האגן והירך בפרט, מפגע שהנו לא רק כרוך בכאב וסבל רבים, אלא יש בו גם סכנת חיים.

 

בשנים האחרונות, עלתה המודעות לתופעת בריחת הסידן אצל רופאי המשפחה והם מפנים לא אחת, מיוזמתם לבדיקה ומתווים טיפול.  נוכח ההיצע ההולך וגדל של תרופות, חלקן עוצרות או מפחיתות את פירוק העצם או מאיטות את תהליך בריחת הסידן.  אם נמצא אוסטיאופורוזיס  במצב קשה,  רצוי שלא להסתפק בידע של רופא המשפחה בנושא זה ולבקש הפנייה לרופא מומחה.  בנוסף לתרופות  מקבוצת הביספוספונטים (פוסלאן, אלנדדרונט וכו') -  המסייעת למניעת ירידה נוספת במצב העצם, בשנים האחרונות ישנם תרופות חדשות, המסייעות לבניית עצם, הניתנות לאלה שמצב העצם שלהם אינו טוב במיוחד, או שעברו שבר   ( פרוליה -  תרופה ביולוגית ;   פורטאו - תרופה  המועדדת בניית עצם ואחרות). .  לפיכך, כדי לקבל את הטיפול הטוב ביותר, לרבות  מידע מקצועי על תוספים ואיזון נכון של מינרלים שונים בגוף -  כדאי שאת הבדיקה והמעקב על  מצב צפיפות העצם שלכם, יעשה רופא מומחה בתחום זה  (אנדוקרינלוג).

 

אמנם משרד הבריאות, קופות החולים ועמותות שונות,  עושים מזה כמה שנים,  פעולות הסברה לשם גילוי מוקדם של בריחת הסידן, אך  פעולות אלה, נעשות  בעיקר בקרב נשים, תוך עצימות נמוכה בקרב הגברים והם עדיין לא הביאו את אוכלוסית הגברים המבוגרים מעל גיל 50, להיבדק. נוכח הסבל העצום במקרה של שברים, העלות העצומה של הטיפול, הרי אם ניתן להצביע על מחלה, בה שיקולי עלות - תועלת, מצביעים באופן ברור לטובת חובת בדיקה מוקדמת,  אוסטיאופורוזיס הנה אחת החשובות בהם.

 

יש רק לתמוה, כי כל בדיקות סקרי הבריאות הפרטיים, מה שאנו מכנים 'סקר מנהלים'   - הידועים לנו, בדיקת צפיפות העצם, אינה כלולה במסגרת הבדיקה השנתית.  עם זאת, ניתן לבקש מרופא המשפחה הפנייה לביצוע הבדיקה, וגם עם מבצעים אותה באופן פרטי, אין מדובר בסכום נכבד מדי.


למרות הגברת המודעות לפגיעה הקשה של  האוסטיאופורוזיס והיכולת לשפר את המצב, אין רשויות הבריאות, כולל קופות החולים,  עושים מספיק,  כדי לשפר את מצבם של אלה, אצלם נמצא צפיפות עצם נמוכה ובכך - למנוע  סבל  רב  מהאזרחים וחיסכון וכספים רבים לקופות עצמן.  נראה כי שיקולי תקציב עכשוויים  חשובים יותר לקופות החולים, מאשר שיקולים ויתרונות (גם לקופות גופא), לזמן הארוך.

 

הבאנו  את סיפורי האישי, כדי ליידע את האחרים ובעיקר, כדי לשכנע כי הטיפול הנו קל ויעיל.  אין לי מושג על מהות התהליכים שעובר הגוף ואני רק מביא מה אני עשיתי, בהנחיית רופאה מומחית בתחום זה.

  • אוסטאופורוזיס, הנה מחלה של הגיל המבוגר בה לקוים, לא רק של  נשים,  אל גם גברים.
  • איתור או  אבחנה של אוסטיאופורוזיס, הנו פשוט, עלותו נמוכה ואינו כרוך בשום  אי-נעימות או כאב.
  • טיפול  בעזרת כדורים, תוספי מזון מסוימים, צריכה מוגברת של מוצרי עתירי סידן, יעיל  וגם במידה וההתוויה שלך אינה  כלולה בסל הבריאות, רכישת התרופות באופן פרטי  מחירה  אינו  בשמים.
  • לאחר בדיקה פרטנית של  מצב ויטמין D, (בדיקת דם), אם  מתברר מחסור בויטמין, רצוי מאד לקחת תוסף, במינון על-פי המלצת הרופא.
  • פעולות ספורט, המביא לדחיקה ולחץ על השרירים,  מסייע, אך יעילותו ומידת השפעתו על שיפור מצב העצם, לא ברורים, אך הוא ללא ספק, מסייע להרגשה הכללית ולבריאות הגוף.
  • אין שום סיבה, שלא לבדוק את מצב העצם שלך ולטפל לשיפור המצב, אם יש בכך צורך. הדחקה או בריחה מהמציאות, אינם פוטרים דבר. לא במקרה של אוסטיאופורוזיס, ולא בכלל.

 

אזהרה:
מתברר כי תרופות הניתנות לטיפול בתופעת  האוסטיאופורוזיס,  עלולות לאחר נטילה של תקופה ארוכה, לפגוע במידה כזו או אחרת בעצמות הלסת.  קראנו על מקרים, בהם הרופא המטפל לא היה ער דיו לעניין זה, החשוב במיוחד, לאלה הנוטלים תרופות נגד אוסטיאופורזיס העומדים לעבור טיפול שיניים פולשני. (עקירה, שתלים וכו'). נטילת תרופות נגד אוסטיאופורוזיס  היא חשובה ומועילה, אבל כדאי להזכיר לרופא השיניים...

 

בדיקה שאינה בסל, הקובעת את מידת שיחלוף העצם
בהקשר זה יש לציין בדיקה הבודקת את שיחלוף העצם, משמע את מידת פירוק העצם, זאת כדי לקבוע  על-ידי הרופא,  אם יש צורך לחדש  את מתן הטיפול.  הבדיקה נקראת  CTX  והיא בדיקת דם (בצום), אותה מבצעת רק חלק מהמעבדות של בתי החולים.   הבדיקה אינה בסל,  ועלותה  כ - 130 ש"ח.  אני בצעתי בדיקה זו בבית חולים איכילוב,  מעבדה אנדוקרינית - טל -   03-6973276.

אם אתם  יכולים להרשות לעצמכם את ההוצאה, שווה לדבר עם הרופא המטפל בעניין.

 

התהליך הטבעי
בדרך כלל, לאחר הגיע הגוף לשיא צפיפות העצם שלו, בגיל צעיר, הרי עם השנים הולכת ויורדת צפיפות העצם באופן טבעי. כאשר מדובר בירידה של צפיפות העצם, מעבר לנורמה המקובלת לגבי אנשים בני אותו גיל, מעבר לרמה מסוימת, מדובר באוסטיאופורוזיס.  כאשר הסטייה הנה קלה יחסית, הרי מדובר במצב של אוסטיאופניה.

 

  • אין באמור באתר זה בנושא, משום עצה רפואית ואין בכתוב משום תחליף לייעוץ רפואי מתאים.

 

אינני רופא ואיני עיסוקי במקצוע הקשור לרפואה והדברים שאני מביא בנושא צפיפות העצם, הנם פרי ניסיון אישי, שראשיתו בשנת 1997, עת  בגיל 60, אובחן אצלי לראשונה,  צפיפות עצם נמוכה באופן משמעותי.  העובדה כי גבר, לוקה במחלת האוסטיאופורוזיס, הייתה אז, יוצאת דופן לגבי גברים, שכן מדובר היה במחלה התוקפת נשים, בעיקר לאחר  גיל הבינים.  דעת הרופאים אז הייתה,

 

לכאורה, קריאת כמה מאמרים והבנת חשיבות הטיפול, עושים את העבודה ואנחנו כמעט מומחים. המציאות הנה, כי  מינון התרופות בצד תוספי המזון, מה להוסיף, מה להפחית, כמה לקחת -  תלויים במרכיבים רבים ונדרשת מיומנות וידע רבים בתחום של צפיפות העצם. 
בדרך כלל, רופא המשפחה הוא שנותן את המרשמים והמעקב, אך רצוי, כי תגיע לביקור, לפחות פעם אחת, אצל רופא מומחה אנדוקרינולוגיה, ואם אפשר לכזה, שעיסוקו העיקרי הנו  בתחום צפיפות העצם.

הטיפול בצפיפות עצם, נעשה על-ידי רופאים אנדוקרינלוגים, ובכל מוסד רפואי גדול, יש יחידה אנדוקרינית. מאחר ולא מצאתי באינטרנט רשימה עדכנית של  מומחים בתחום זה (הרשימה שעלה בידי למצוא היא מיולי 2007),  החלטתי לא להביא את המידע.  תוכלו למצוא שם של רופא  מומחה כזה או אחר, המתמחה בעניין זה, בדרכים רבות.

 

 

27.7.13  השפעת הטיפול בתרופות, על מצב העצם והלסתות בפה.

מתברר כי לתרופות המסייעות לעצירת דלדול העצם, יש כמה תופעות לוואי.  אחת מהן, הנה נמק  בעצם הלסת,  הקרוי -   אוסטאונקרוזיס, אשר שכיחותה בקרב המטופלים בתרופות הביספוספונטים (פוסלאן ואח').   בעניין זה, כדאי לקרוא את מאמרה המפורט של  ד'ר דליה פורת בן-עמי,  אחראית על המרפאה לרפואת הפה ביחידה לכירורגיה של הפה והלסתות, במרכז הרפואי זיו בצפת.  ראה:

 

 


מאמר זה מחזק את שאמרה לי ד'ר איריס ורד, מנהלת היחידה לצפיפות עצם ומינרלים, בית חולים שיבא, ועל-פי עצתה, ביצעתי את הבדיקה באופן פרטי.  על-פי תוצאות הבדיקה, משמשת כלי עזר חשוב לרופא, לקבוע   אם יש צורך להמשיך או לחדש או להפסיק   את מתן הטיפול התרופתי.  הבדיקה נקראת  CTX  והיא בדיקת דם (בצום), אותה מבצעת רק חלק מהמעבדות של בתי החולים.   הבדיקה אינה בסל,  ועלותה  כ - 130 ש"ח.  אני בצעתי בדיקה זו בבית חולים איכילוב,  מעבדה אנדוקרינית - טל -   03-6973276.

אם אתם  יכולים להרשות לעצמכם את ההוצאה, שווה לדבר עם הרופא המטפל בעניין.

 

 

10.6.10  המצב הולך ומשתפר. הגעתי אל גבולות הנורמה,  אך ממשיך במעקב וביקורת רפואית
ביקורת מעקב שנתי, אצל ד"ר איריס ורד, מנהלת היחידה למחלות עצם ומינרלים בבית החולים שיבא, הניבה  בביקור זה, את הפסקת כדור  הפוסלאן  השבועי אותו נטלתי עד כה, פעם בשבועיים. כו הונחייתי, להפסיק חלק את תוספי המינרלים שלקחתי, תוך הנחייה  להמשיך בצריכת ויטמין די - D, מדי יום. (בכוונה אינני נוקב במינון, שכן  עניין זה נתון להחלטת הרופא על-סמך בדיקת הדם).  תוצאות בדיקות צפיפות העצם שעשיתי לאחרונה, מראות על שיפור  ברמת צפיפות העצם, בחלקים שונים בגוף, אשר בחלקם הגעתי אל הנורמה המקובלת לגבי בני גילי.


גיליון המעקב אצל ד"ר איריס ורד מראה למשל - כי בשנת 1997, הייתה צפיפות העצם בחוליות 3-4 בעמוד השדרה -  0.789, שהייתה סטייה של 2.96 משיא מסת העצם T,  הרי  בבדיקה   במאי 2010, הייתה צפיפות העצם 1.215, סטייה של 0.4 משיא מסרת העצם T scor,  ובנורמה  Z, של בני גילי. בדיקות מאוחרות יותר, הראה על שיפור קל במצב.

ד"ר איריס ורד הסבירה לי  כי חלק מהשיפור  במצב צפיפות העצם אצלי, הנו בשל טעויות מדידה בשל מצב ניווני בעמוד השדרה, הנמצא אצל מרבית המבוגרים, אך חלקו הגדול של השיפור במצב צפיפות העצם, הנו אכן שיפור ממשי.

ראה: חשיבות נטילת ויטמין D

 

לאחר הגילוי כי יש לי צפיפות עצם נמוך, תופעה שאז, בשנת 1995, הייתה בלתי מוכרת אצל גברים, חשתי נבוך, מפוחד משהו נוכח המחשבה כי העצם שלי דמוית ספוג מלא 'חורים' , אך החלטתי לבדוק את העניין ולשפר את המצב, הייתה נחושה. האנדוקרינולגית אליה הופניתי בבית חולים מאיר, לא הכירה מצב של אוסטיאופורזיס אצל גברים, אך שלחה אותי לביצוע כל הבדיקות האפשריות, בהן נמצא, כי אין  לי פתלוגיות אחרות המביאות לירידה של צפיפות העצם.  מאז, אני נמצא במעקב שנתי של ד"ר איריס ורד, מנהלת השרות  למחלות עצם ומינרלים בבית-החולים שיבא, בתל-השומר. הטיפול הנו דבר של מה בכך וכולל הדגשים מסוימים בתזונה, , תרופה אחת, שני תוספים ומעקב שנתי.

לעניין הסיפור האישי , מעודכן ליום  1.5.09. - ניסיון אישי -  גילוי, אבחון, שיפור

 

ידוע מכבר  כי אוסטיאופורוזיס הנה מחלה ששכיחותה עולה עם הגיל וקיים תהליך טבעי, בו צפיפות העצם יורד ככל שאנו מתבגרים=מזדקנים.  לפני עשור בלבד, סברו כי המחלה תוקפת בעיקר נשים, ורק לאחרונה, הולכת וגוברת ההכרה, כי  בגילאים מעל 60, גברים רבים לוקים באוסטיאופורוזיס.  החדשות הטובות הן, כפי שהסתבר במקרה שלי, כי טיפול נכון, יכול לא רק  לעצור את ההידרדרות, אלא אף לשפר במושגים מוחלטים את צפיפות העצם. שווה וראוי כי כל אחד מעמנו, יקדיש לבדיקת עצמו ואם יתברר כי צפיפות העצם בעצמותיו, נמוך, יש דרכים לעצור או לשפר את המצב.

 

אבחון אוסטיאפורוזיס, הנה קל יחסית, אינו כרוך בכאב כלשהו וגם עלות הבדיקה נמוכה.  במקרה בו נמצא אצלך צפיפות עצם נמוכה, הרי השיפור מושג תודות לשינוי של מה בכך בתזונה, התעמלות ואם נדרש גם כדורים.

 

צפיפות העצם יורדת עם השנים אצל כל האוכלוסייה, אך  רק סטייה של 2.5 מתחת לנורמה, נחשבת כצפיפות העצם  פתולוגית, בעוד סטייה של  1.0-2.5 מצביעה על צפיפות עצם נמוכה (אוסטואופנה).   סטייה של כל   1.0 מתחת לנורמה מכפילה  את הסיכון לשבר בעמוד השדרה  ופי -  2.5 בעצם האגן.


גורמי הסיכון  למחלה : עישון : צריכת אלכוהול : רמה נמוכה של סידן :  רמה נמוכה של טסטוסטרון : חשיפה ארוכת טווח לתרופות מסוימות : מחלות ידועות המשפיעות על - הריאות, כליות, קיבה :  העדר פעילות גופנית : תורשה.


בעוד תופעת האוסטאופורוזיס  נתפשת כמחלה מגדרית של נשים, הרי השיעור היחסי של גברים הסובלים מהתופעה, אינו מבוטל ושיעורם הולך וגדל עם עליית הגיל. רק לפני שנים ספורות התברר, כי  בגיל חמישים, מספר הגברים הלוקים במחלה, מגיע כדי רבע ממספר הנשים.  מעל גיל 75  שיעור הלוקים במחלת  האוסטיאופורוזיס  שווה אצל גברים ונשים וכמחצית האוכלוסייה בקבוצה גיל  זו, לוקה בה.

 

אוסטיאופורוזיס מגדילה את הסיכון ללקות בשברים המכונים 'אוסטיאופורוטים, הקורים בעיקר  בירך ובעמוד השדרה, אך לא רק באברים אלה.  נשמע מפחיד, אך כככל שתגלה את תופעת האוסיטיאופורזיס  מוקדם יותר ותתחיל בטיפול,  אתה מפחית את הסיכון לשברים.

 

סרגל לבחינת מצב הסיכון האישי שלך

מוצג באינטרנט, סרגל חישוב שפותח על-ידי אירגון הבריאות העולמי,  שמחשב על-סמך הנתונים האישיים  שלך, את  מידת הסיכון שלך לפתח שברים כתוצאה מצפיפות עצם נמוכה.  האתר הנו באנגלית ומסווג לפי  מספר מדיניות, ללא  ישראל. תבחר את איטליה או ספרד שאנו דומים להםו, תמלא את פרטיך האישיים  ותקבלו את  רמת הסיכון בה אתם נמצאים. בסרגל הכלים העליון, הקישו על התא השני משמאל. קישור ישיר הקש:  סרגל חישוב סיכון שברים

למרות היות המחלה גם נחלתם של רבים, בדיקה שערכתי  בכמה מכונים לבדיקת צפיפות עצם מעלה,  כי מספר  הנשים הנבדקות לגילוי צפיפות עצם, הנו יותר מפי עשר, ממספר  הגברים, נתון  שמדבר בעד עצמו.  יש לציין כי הפרסומים ומערכי ההסברה, גם של הגופים המקצועיים, מיועדים ומופנים בעיקרם לציבור הנשים.  מצב זה מביא לכך, כי בקרב הנשים, המודעת לנזקי מחלה האוסטיאופורוזיס,  חלחלה עמוק לתודעה, בעוד שמרבית הגברים, משוכנעים כי מדובר במחלה שהיא נחלתן של הנשים, והם אינם עושים את הבדיקות הנדרשות כדי לברר את צפיפות העצם שלהם.

 

עד לפני שנים ספורות סברו גם הרופאים המומחים המטבולייים, העוסקים בנושא צפיפות העצם,  כי מדובר במחלה מגדרית, שהיא נחלתן של נשים בלבד. בינתיים, בא האינטרנט לעולם ועמו נגישות  הציבור למידע רב ועדכני. המודעות בעולם לנזקי האוסטיאופורוזיס והמחקרים בתחום זה לגבי הגברים, הלכו ורבו. התברר, כי שכיחות האוסטיאופורוזיס בגברים גדולה יותר מששיעורו תחילה וכי האלנדורנט, יעיל  גם לגברים והתקופה המומלצת לנטילת התרופה, הנה ארוכה מכפי שסברו תחילה. אלא שמרבית הגברים ולמרבה הפליאה, גם רופאים רבים, אינם מעודכנים בגילויים ולשכיחות המחלה אצל גברים.

 

מזה מספר שנים, פועלת בישראל גוף התנדבותי  אזרחי הפועל לשם הגברת המודעת למחלת האוסטיאופורוזיס ודרכים לגילוי ולהתמודדות עם המחלה. העמותה מוציאה מגזין רבע שנתי ומקיימת פעילויות שונות.  לאתר העמותה הקש:

עילא העמותה הישראלית לאוסטאופורזיס -  קו פתוח לעמותת עילא    1-700-50-68-50

 

גילוי מוקדם יתרון.  יש מרפא   או הקפאת המצב, שאינו כרוך במאמץ רב

מדיניות בריאות לאומית  נכונה, הפועלת ברציונל של שיקולים ארוכי טווח, הייתה מן הסתם, משקיעה את המשאבים הדרושים לשם גילוי מוקדם של אוסטיאופורוזיס בכלל הציבור, לרבות הגברים. עד שיגיעו אותם ימות המשיח, מן הראוי  שכל אחד שהגיע לגיל 50 יפעל למען עצמו.  באם יימצא שצפיפות העצם אצלו תקינה, מה טוב ועליו לחזור על הבדיקה לאחר מספר שנים.  באם ימצא שצפיפות העצם אצלו נמוכה, בעזרת טיפול פשוט יחסית, יש סיכוי לשיפור המצב, או לפחות לעצירת הנסיגה. בכך, יפחת באופן משמעותי  הסיכון לשברים. מדובר לא רק בהשקעה בעלת התמורה הגבוהה ביותר, אלא הקטנת הסיכון לסבל קשה ומתמשך.

 

חלק לא מבוטל מרופאי המשפחה של קופות החולים, יודעים די על מחלת האוסטיאפורוזיס ואת התרופות המצוייות בשוק, להתמודד עם המחלה. אולם,  עדיף, להיות תחת מעקב של רופא מומחה בתחום זה, או לבקר אצל רופא מומחה לפחות פעם אחת.  אני מבקר אחת לשנה, אצל ד"ר איריס ורד, מנהלת השרות למחלות עצם ומינרלים, בבית חולים שיבא, תל-השומר, ואין בלבי ספק, כי מומחיותה, היא שהביאה לשיפור משמעותי של מצב צפיפות העצם אצלי.

 

  • בדיקת צפיפות העצם,  מתבצעת  באמצעות מכשור רנטגן משוכלל, בשיטת DXA . בשיטה זו נבדקת רמת צפיפות העצם בעמוד השדרה ומפרק הירך.   אופן ביצוע הבדיקה: הנבדק/ת שוכב/ת על הגב על גבי  מיטה, כאשר האיבר הנבדק נמצא בתוך איזור הסריקה.  האיברים הנסרקים הינם עמוד שדרה, מפרק ירך.  הערכים הנבדקים מיוחסים לסטנדרטים מקובלים ומחושבים לגבי כל נבדק/ת ביחס לאוכלוסייה הבריאה.

ישנם מקרים במיוחד לגבי נשים, בהם הבדיקה כלולה בסל הבריאות. בחלק מהמקרים, הביטוחים המשלימים של קופת החולים,  מאפשרים עריכת הבדיקה בעלות נמוכה יחסית. גם הבדיקה באופן פרטי, אינה יקרה במיוחד ועלותה,  בין 130-160 ש"ח.

 

כמה מן המקומות בהם ניתן לבצע בדיקת צפיפות עצם באזור ת"א והמרכז:

ניתן לקבל טופס 17 בהתוויות מסוימות, וכן יש השתתפות של הביטוחים המשלימים.

מרכז רפואי רבין, מרפאה  - מחלות  עצם,   טל:- 03-9376978   ;

המרכז לבריאות האישה, רמת אביב, תל-אביב   03-6421511, טווח המחירים 105-160 ש"ח.

מכון מור, סניפים ברחבי הארץ, טל: 1700-70-30-31 ; 3171*  , טווח מחירים - 60-170 ש"ח.

 

 

 

   מספר מאמרים 
1 20.8.13 מה עושים כדי לחזק את העצמות - אוניברסיטת הארוורד
2 אוסטיאופורוזיס מחלה גם של גברים ; גילוי וטיפול - התוצאה: שיפור מצב צפיפות העצם
 

השלטון - שלוחותיו

רשויות מקומיות


Warning: fopen(/home/busha/public_html/components/com_sh404sef/cache/shCacheContent.php) [function.fopen]: failed to open stream: Permission denied in /home/busha/public_html/components/com_sh404sef/shCache.php on line 108