ארץ ישראל, מקום הולדתו וארץ מולדתו של העם היהודי - העברי, ארץ מורשת שאין לה תחליף. הרבה שמות ניתנו לארץ-ישראל, אך כולם מבטאים את זיקת עם ישראל לארצו - ארץ ישראל :
ארץ בה נולדנו, ארץ בה נחיה, יהיה מה שיהיה... - אתר בושה מדבר על מורשת ועל פניה היפות של ארץ-ישראל. על: 2013: שמונים שנה ליסוד בית-הספר כדורי - הר תבור
20.5.11 הרקע בצד הנרטיב הישראלי – תוכנית מדינית מעשית-פרגמטית שתי מדינות לשני עמים
12.10.09 נוכח המציאות הדמוגרפית וחוסר הרצון של חלקים בעם לשלוט בעם אחר, וחוסר היכולת הפוליטית של מדינת ישראל, להמשיך לשלוט בעם אחר ולהישאר במשפחת העמים, תוך שמירת הדמוקרטיה - הרי חלוקת ארץ-ישראל בין היהודים לבין הפלסטינים, הנה אינטרס ישראלי-יהודי-ציוני מובהק כדי שיראל, תישאר מדינת הלאום היהודי.
על תכנית לחלוקת ארץ ישראל, על-פי דמוגרפיה, פרי עטו של אריה גבע ראה את הדפים הבאים ומאמרים שנכתבו בהם:
נוסטלגיה
ארץ ישראל, הנה ארצם של בני ישראל, אשר יושבים על אדמתה ברציפות מאז ימי האבות - אברהם יצחק ויעקב, תוך שקיימות הוכחות אריכאולוגית ברורות, לקיום ישוב ישראל בארץ כנען, החל מהמאה השלושה-עשר לפני הספירה ואילך. גם כאשר אבדה הריבונות היהודית על ארץ-ישראל והארץ נשלטה בידי זרים, המשיכו בני ישראל לשבת על אדמתם. גם כאשר חרב בית-המקדש, המקום הקדוש ובני ישראל הוגלו מארצם, נשארו מרבית היהודים על אדמתם. חורבן הבית השני, הביא לפיזור בני ישראל וחלוקת מרכז הדת היהודית, בין ארץ-ישראל לבין הגולה. אולם היהודים המשיכו לא רק לשבת על אדמת הארץ, אלא שנות השלטון הרומי והשלטון הביזנטי לאחר היו שנים בהם היה שגשוג ופריחה תרבותית, רוחנית, דתית. חוברו המשנה והתלמוד והונחה תשתית דתית חברתית עמוקה לדת היהודית, אשר השלימה את התנ"ך. במאה השישית לספירה, השלטון הביזנטי בארץ-ישראל רופף - לסטים ודלות התפשטו בארץ, תוך כיבושה על-ידי האיסלאם העולה ומרבית היהודים בני הארץ, נוטשים אותה ומתפזרים בארצות הים. יש כיום הוכחות ברורות כי עד לשלהי המאה העשירית חיו בארץ ישראל, יהודים רבים, אשר רבים מהם נטבחו בידי הצלבנים ואחרים התפזרו. אולם, גם כל השנים לאחר מכן, עד ההתיישבות הציונית החדשה בשלהי המאה-התשעה עשרה, חיו בארץ ישראל, ברצף, אלפי יהודים בעיקר בערים - צפת, טבריה, ירושלים. בינתיים, פלשו ערב רב של אנשים לתחומי ארץ ישראל והתיישבו בה. ערבים מממדבריות ערב, שבטים שחורים מאפריקה, צ'רקסים ודרוזים מהרי הקווקז, אולם אלה, לא השכילו לפתח את הארץ וזו נשארה חרבה, ארץ שמיר ושית, ארץ משכן לנחשים ועקרבים. שיבת ציון בשלהי המאה התשע-עשרה, נתן דחיפה עצומה לא רק להתפתחות ולריבוי הישוב היהודי, אלא התושבים הערביים של ארץ-ישראל, החלו לפתח את כפריהם ועריהם, בעיקר על יסוד השכנות והמודרנה אשר הביאו עמם היהודים. ההסכמים הבינלאומיים לאחר מלחמת העולם הראשונה, וחלוקת שטח המזרח התיכון לעמים וממלכות ערביות שונות, תוך בידול תושבי ארץ ישראל הערבים, הביאו להתגבשות עם ערבי חדש, אשר כל ייחודו מאחיו הערבים היה מקום ישיבתם בארץ-ישראל, או פלשתין בלשון האומות. בלא להכנס לדיון מתי התרחשה הנקודה של התגבשות עם פלשתיני, עובדת קיומו של עם כזה כיום, הנה עובדה שקשה לערער עליה. ארץ ישראל, ארצם ההיסטורית של היהודים, מיושבת כיום על-ידי שני עמים - היהודים בצד הפלסטינים. מכאן, חיינו היהודים - הישראלים, כאומה, הם נגזרת של מציאות זו. מכאן, נגזרת אמונתנו בזכות עם ישראל על ארץ ישראל, אך בדבר הכורח לחלק את הארץ, בין שני העמים היושבים על אדמת ארץ-ישראל, בין אם יחיו בשלום והרמוניה אלה בצד אלה, ובין אם לנצח תאכל חרב ביניהם.
כדי לחזק את המודעות והתודעה של אזרחי ישראל ואזרחי העולם, כי עם ישראל חי ויושב בארץ ישראל מאז תקות ההתנחלות, המאה הארבע-עשרה לפני הספירה, מוצעת תכנית להגברת מודעות המורשת: ברחבי ארץ ישראל כולל רמת-הגולן, בכל מקום בו היה יישוב יהודי - בתקופת המקרא או מאוחר יותר, ינטע במקום עץ הנמנה על שבעת המינים - חרוב, זית, תמר, תאנה, תמר ויוצב במקום שלט בולט, בו ייכתב : שם הישוב, תקופת ההתיישבות ופרטים ידועים על אותו ישוב. לקריאה הקש: ציון שמות ישובים יהודיים, מאז תקופת ההתנחלות
אהבת הארץ, כבוד והוקרת מורשת ישראל. .ארץ ישראל שלנו, מזה אלפי שנים - יפה, מגוונת, מרתקת ופורחת
על הפלשתינים מי הם הערבים שהתיישבו על אדמת ארץ ישראל מתי הגיעו לכאן ומהיכן, מתי התגבשו לכדי עם פלשתיני והאם הנרטיב שהם מטפחים, כי הערבים יושבים על אדמת פלסתין אלפי שנים הנו כזב או אמת. מי הם הפלשתינים, מהיכן הגיעו אל ארץ ישראל, מתי הגרו לכאן ומדוע.
2.7.08 שלטים נושאים שמות ישובים יהודיים, מתקופת המקרא ואילך בעקבות דרישת הערבים הפלשתינים, אזרחי ישראל, כי שמות כל הישובים הערבים שהיו מיושבים לפני מלחמת השחרור בשנת 1948, יצויינו בשילוט העליתי הצעה לפיה במקום בו היה יישוב יהודי, אי-פעם, יינטע עץ ויוצב שלט. פנינו אל הקרן הקיימת לישראל, בהצעה כי תציב שלטים ותטע עצים ליד כל מקום בו היה ישוב יהודי. חלף מספר שבועות וקבלנו את תשובת קרן הקיימת לישראל להצעה: הקש:
|
|||
|
|||
|
|||
More Articles...
|
|||
« התחלה הקודם 3 2 1 הבא סיום » |
|||
JPAGE_CURRENT_OF_TOTAL |